מעבר למגדר: על קריירת הסולו של מייק מילוש, סולן RHYE

מאת הילה ברוקמן 

מאז שאני זוכרת את עצמי, אהבתי את הצ׳לו. כלי יפה, עניו וללא טיפה של חשיבות עצמית. המוזיקאים שמנגנים בו תמיד הצטיירו לי כאנשים עדינים ושבריריים במיוחד, שמנסים להתחבא. מפני מה? עדיין לא הצלחתי לפענח. מייקל מילוש, המוכר בשם הבמה שלו, מילוש (Milosh), הצליח לקרב אותי לפתרון התעלומה, באלבומי הסולו שלו ובצמד Rhye, שמגיע להופעה בבארבי בשני לנובמבר. באלבום הבכורה שלהם  Rhye מצליחים לפרק ולהרכיב מחדש צלילים, רגשות, קולות ובעיקר הדים.

לא אתייחס כאן למסתורין שאופף את הצמד, ולאספקט האניגמטי-מגדרי שלהם, כי Rhye הם הרבה מעבר לזה.

באלבום הסולו הראשון של מילוש, You Make Me Feel (2004), שיר הנושא שלו מציב את תפיסתו המוזיקלית של מילוש כמלוטשת מאוד ושלמה. בשבועות האחרונים חזרתי לאלבום הזה, שיצא לפני עשור, ושמחתי לגלות שהוא מצליח לעבור את מבחן הזמן, במיוחד השיר Frozen Pieces המקפיא ומצמרר, ושאר שירי האלבום שמצליחים לייצג אלטרנטיבה לשירי האהבה ה״רגילים״ של תרבות הפופ. מילוש מצליח להוכיח שמוזיקה אלקטרונית לא מיועדת רק  למסיבות וחגיגות.

באלבום Meme, שיצא כשנתיים לאחר מכן, המשיך מילוש בקו שנקט באלבום הבכורה שלו, ליריקה דרמטית (או אפילו טרגית) ולחן שמתעתע בין הרצון לרקוד לבין הרצון להישאר מתחת לשמיכה כשבחוץ גשם, למשל בשיר האינסומניה  Couldn’t Sleep. מילוש מצליח לשחק על התפר הדק בין שמחה לבדידות ויוצר יצור כלאיים מוזיקלי, שלמרות שלא בטוח מה הוא, הוא לגמרי עובד.

האלבומים הבאים שהוציא מילוש,הם האלבום השלישי iii מ-2008 ולאחר מכן  Jetlag המופתי מ 2013.  האלבום הזה עורר מחדש אצל הקהל את שאלת המגדר של מילוש בשל הקול והשירה הרכה שלו (האם הוא גבר או אישה?). אחד מהדברים שתרמו לכך היה הקליפ לסינגל Slow Down. הקליפ מתרחש במכונית, כשדמות אישה (אשתו) נוהגת ובוכה. השאלה הזו בנושא המגדר שלו מלווה את מילוש לאורך כל הקריירה שלו – למרות שהוא לא מסתיר את הזהות שלו, גם כשיצאו השירים של הצמד Rhye, מבקרי מוזיקה רבים הניחו בטעות שמדובר בזמרת ולא בזמר.

אלבומם הראשון של ריי, Woman, מצליח לשנות את מצבי הרוח שלי מקצה לקצה בכל האזנה מחדש. למי שכבר מכירים את עבודתו של מילוש, החיבור בין צלילי הפופ הקלילים ( Last Dance) והליריקה המלנכולית, מרמזים על האדם שמאחורי הקול. כשמסתכלים על רשימת שירי האלבום, אפשר להניח שמילוש ושותפו ליצירה, רובין חניבעל, החליטו על חלוקה מעניינת של השירים – שני שירים בעלי לחן מלנכולי ואחד קליט, וחוזר חלילה.

אני כותבת בזמן שהגשם מכה על החלון. השמיים אפורים וכוס התה מתחילה להתקרר. זו התפאורה הטובה ביותר להאזין לאלבומים של מילוש, וכמובן לRhye. ילד הצ׳לו, מילוש, הוא המלך מידאס שלי, שמצליח לבנות את התפאורה הנכונה ביותר בכל פרוייקט שהוא לוקח בו חלק, ומשאיר אצל מאזיניו חתיכה מליבו.

Rhye מגיעים לבארבי בתל אביב ב 2.11. לכרטיסים אחרונים לחצו כאן